סיבות ודרכי טיפול באוניכוליזיס

אוניכוליזיס היא בעיה שכיחה שנוצרת בציפורניים שלנו, וגורמת להן להתנתק ממיטת הציפורן, שהוא החלק שמחזיק את הציפורניים שלנו מלמטה. הביעה, יכולה להיות בעיה מתסכלת, מטרידה וכואבת מאוד. הסיבות לפטרת, יכולות להיות משתנות ומורכבות. במקרים רבים, פטרת ציפורניים יכולה להיות קלה ולעבור מעצמה, אך במקביל ישנם מקרים אחרים בהם המצב הרפואי מורכב יותר, ודורש התערבות של גורם רפואי מוסמך לביצוע הליך טיפולי.

על מנת לטפל באוניכוליזיס בצורה מיטבית, צריך קודם כל להבין את הגורמים להתפתחות שלה. לכן, במאמר זה נחקור את הסיבות השונות בגינן יכול להתפתח אוניכוליזיס, שיכולות לנבוע מטראומה ,זיהומים, אלרגיות, מחלות סיסטמיות ותרופות שנלקחות בצורה לא נכונה. בנוסף, ניגע בגורמים נוספים שיכולים לגרום להתקדמות והתפתחות של אוניכוליזיס. גורמים אלו, יכולים להיות הגיל, בעיות תורשתיות, טיפולים כימותרפיים, מחלת ריינו ובעיות בהרגלי תזונה. כך, על ידי הבנת הגורמים השונים שיכולים לגרום לאוניכוליזיס, הסובלים מאוניכוליזיס יוכלו לאבחן את מצבם הרפואי בצורה טובה יותר ולפנות לטיפול מתאים. חשוב לזכור, ונדגיש זאת פעם נוספת בגוף המאמר , כי על ידי טיפול טוב בציפורניים שלנו, נוכל לשמור עליהם בצורה שתימנע את ההתפתחות של אוניכוליזיס ועוד מגוון בעיות אחרות שיכולות להתפתח בציפורניים שלנו.

הגורמים להתפתחות אוניכוליזיס הציפורן

נתחיל בסקירת הגורמים המרכזיים להתפתחות האוניכוליזיס.

טראומה

אחת הסיבות הנפוצות ביותר לאוניכוליזיס, היא טראומה. טראומה, היא בעצם התרחשות של פגיעה ופציעה משמעותית בציפורן שלנו. הפגיעה יכולה להיות חד פעמית, או כזו שהתרחשה כמה פעמים. טראומה חוזרת יכולה להתרחש כאשר אנו מקלידים שעות ארוכות, או לחלופין מנגנים פעמים רבות בכלי נגינה. בנוסף, אימוני ספורט גם הם גורם משמועתי בפציעות חוזרות. מקרה בודד של פציעה קשה או קלה, יכול להתרחש כתוצאה מתאונות כמו סגירה של דלת ארון או בית על אצבע, או כתוצאה מנפילה של חפץ כבד על האצבע. הטראומה, גורמת לגוף הציפורן להיפרד ממיטת הציפורן, מצב זה, הוא קרקע פורייה לאוניכוליזיס

זיהומים

גורם נוסף שיכול לגרום לאוניכוליזיס הוא זיהום של אזור הציפורן. מבין סוגי הזיהומים השונים, זיהום פטרייתי הוא השכיח ביותר שמוביל לאוניכוליזיס. הזיהום הפטרייתי גורם לצלחת הציפורן להתרומם מעט ממיטת הציפורן, וכמו שכבר הסברנו, מצב זה הוא מצב שמוביל בסבירות גבוהה לאוניכוליזיס. ישנם זיהומים אחרים שיכולים בצורה מסוימת להוביל לאוניכוליזיס. זיהומים אלו, יכולים להיות  זיהומים חיידקיים וזיהומים ויראליים. הזיהומים חיידקיים, מתרחשים לרב כאשר יש פציעה בציפורן או בעור שמסביב לציפורן. בנוסף, הזיהומים הנגיפיים שיוצרים אוניכוליזיס הם וירוס ההרפס סימפלקס או וירוס הפפילומה.

פסוריאזיס

פסוריאזיס, הוא שם למחלת עור כרונית שחלק מההשפעות שלה הן פגיעה בציפורן ובעור שמסביב לציפורן. המחלה, יכולה לייצר עיבוי של הציפורן, לגורם לה להיות מחוברת בצורה פחות הדוקה למיטת הציפורן, ולהוביל באופן כללי למצב לא בריא ותקין של הציפורן, מצב שיוצר נטייה לאוניכוליזיס. מחלה זו, מאפיינת כחמישים אחוז מהסובלים מבעיות ציפורניים, וקיים קשר מסוים בינה ובין מחלות פרקים למינהן.

אלרגיות

קיימות מגוון אלרגיות, שגם הן מהוות את הטריגר להתפתחות אוניכוליזיס. בין התגובות האלרגיות שנצפו המובילות לאוניכוליזיס, ישנה תגובה דלקתית ללק, לציפוי לאקרילי לציפורניים ולמוצרי ציפורניים מסוגים שונים. האלרגיה, יכולה אף היא להוביל להיפרדות של צלחת הציפורן ממיטת הציפורן. חשוב להבין את ההרכב של מבנה הציפורן, שכבות של עור מת. שכבות אלו, מוחזקות על ידי חלבונים מסוימים וביניהם על ידי חלבון הנקרא "קרטין". כך, שכאשר ישנה פגיעה אלרגית, הקרטין שמחזיק את שכבות העור המת יכול להיפגע וכתוצאה מכך כל מבנה הציפורן נפגע ונהיה חלש יותר.

מחלות מערכתיות

מחלות סיסטמיות, הנקראות בעברית "מחלות מערכתיות", הן גורם אפשרי להיווצרות אוניכוליזיס. בין המחלות שיכולות לגרום לאוניכוליזיס, ישנן מחלות כמו סוכרת, מחלת בלוטת התריס ואנמיה מחוסר ברזל. נפרט מעט על כל מחלה והסיבה להשפעתה על מבנה הציפורן. פגיעה בבלוטת התריס יכולה לפגוע בציפורניים ולהפוך אותן לדקות יותר או נוטות להישבר, וכמו שכבר הסברנו, זהו מצב המועד לאוניכוליזיס. סוכרת מפותחת, יכולה לגרום להיצרות של כלי דם וורידים. חלק מכלי הדם בגוף שלנו מזינים את הציפורן, ולכן פגיעה בהם יכולה ליצור מצב בו הציפורן לא מוזנת בצורה טובה והיא תהיה חלשה ושבירה יותר. אנמיה, הוא מצב של חוסר בברזל, שגורם לרוב לגוף שלנו להיות חלש הרבה יותר, ובין היתר הציפורניים שלנו נהיות חלשות הרבה יותר. כתוצאה מכך, הציפורניים נוטות להישבר וכמובן שזהו גורם משמעותי להתפתחות אוניכוליזיס.

תרופות

ישנן מגוון תרופות שתופעות הלוואי שלהן יכולות להוביל לציפורניים חלשות יותר, מה שכמובן מוביל לאוניכוליזיס. תרופות אלו, הן לרוב תרופות כימותרפיות ורטינואידים. ישנן תרופות אחרות, שהמרכזית שבהן היא אנטיביוטיקת טטרציקלין, המובילה לרגישות גבוהה בעור, רגישות שבתורה יכולה לגורם להתפתחות של אוניכוליזיס.

כימיקלים

חשיפה לסוגים שונים של חומרים כימיים, יכולה להוביל גם היא לאוניכוליזיס. הכימיקליים המרכזיים שבדרך כלל מובילים למצבים אלו, הם חומצות אלקליות וסוגים שונים של ממיסים. חומרים אלו, יכולים לגרום לאוניכוליזיס מכיוון שהם לעיתים פוגעים בעת השימוש בהם באזור שמסביבי לציפורן וגורמים להתרופפות של הציפורן ולהינתקות של צלחת הציפורן ממיטת הציפורן. זכרו, כי חשיפה לחומרים כאלו יכולה להתרחש במגוון מצבים, החל משהייה במעבדה וכלה בניקיון שגרתי שאתם עורכים בבית שלכם.

הזדקנות

השפעות הגיל וההזדקנות, גם הן גורמים משמעותיים להתפרצות של אוניכוליזיס. כשאנחנו מתבגרים, הציפורניים שלנו כחלק מתהליך ההזדקנות, נוטות להיות דקות יותר ושבירות יותר. נוסף על כך, ישנם שומנים טבעיים שמופרשים מבלוטות שנמצאות מתחת למעטה העור של הציפורן, וכשאנחנו מזדקנים, הבלוטות הללו לא מפרישות מספיק חומרים, מה שגרום לציפורן להיות יבשה יותר ונוטה להישבר, מצב שמוביל כמובן לאוניכוליזיס.

גנטיקה

ישנם מגוון מצבים תורשתיים שיכולים להוביל בסופו של דבר לאוניכוליזיס, ישנן מחלות כמו אפידרמוליזיס בולוזה ואיכתיוזיס, שעלולות לגרום לאוניכוליזיס והן בעלות גורמים תורשתיים. מצבים אלו, יוצרים נזקים שונים לעור ולציפורניים שלנו, שבתורן נהפכות לקלות יותר להישבר ולהיסדק, מה שגם כאן מוביל לאוניכוליזיס.

טיפולים כימותרפיים

לטיפולים כימותרפיים, ישנן השפעות קשות על כל הגוף, ובין היתר על הציפורניים. לכן, חולים רבים העוברים טיפולים כימותרפיים, סובלים לעיתים משבירה והיחלשות של מבנה הציפורן, מה שמוביל לאוניכוליזיס

מחלת ריינו

מחלת ריינו, מאופיינת בכלי דם מוצרים בכל מיני מקומות בגוף ובין היתר בידיים, כמו שכבר הסברנו, היצרות כלי דם פוגעת בכלי הדם שמובילים את ההזנה לציפורניים, מה שבסופו של דבר גורם לציפורן להיחלש ולהישבר, שהוא המצב שמקדים את האוניכוליזיס.

חסרים תזונתיים

חוסר בחומרים תזונתיים חיוניים, יכול גם הוא להוביל לאוניכוליזיס. חוסרים תזונתיים יכולים להיווצר כאשר אנחנו לא צורכים ויטמינים דוגמת A,C ,B ,E  או לחלופין מינרליים כגון אבץ או ברזל. חוסרים אלו, יגרמו בדרך כלל לציפורניים להיות חלשות ושבירות, המצב שמוביל לאוניכוליזיס.

טיפולים תרופתיים עבור אוניכוליזיס הציפורן

כעת, נמנה את הטיפולים התרופתיים האפשריים כנגד אוניכוליזיס.

תרופות נגד פטריות

זיהום פטרייתי, הוא אחת מהסיבות הכי מרכזיות של פטרת הציפורניים. לכן, תרופות אנטי פטרייתיות מרכזיות, שהן טרבינאפין ואיטראקונאזול, לרוב יהיו הטיפול באוניכוליזיס הטוב ביותר למצבים רפואיים מעין זה. הפעילות של התרופות הללו הוא הרג הפטרייה, שבתורה גרמה לאוניכוליזיס. הטיפול הוא טיפול ממושך, והוא לוקח בדרך כמה חודשים. במהלך אותם חודשים, יש לעקוב היטב אחרי צורת הטיפול שנקבעה, על מנת להגיע למצב בו הזיהום הוכחד לגמרי, התרופות הנ"ל לא מגיעות בלי תופעות לוואי, והמשתמשים בהם חשופים במקרים מסוימים לנזקי כבד ולנזקים שיוצרו כתוצאה מאינטראקציות עם תרופות שונות הניטלות איתן.

תרופות מקומיות

ישנם מקרים, עליהם כבר פירטנו לעיל, שפטרת ציפורניים תיגרם בגלל פסוריאזיס או על ידי מצבים רפואיים אחרים המתרחשים בעור. לכן, תרופות הניטלות בצורה מקומית כמו קורטיקוסטרואידים, יוזרקו לרוב ישר לציפורן הפגועה על מנת להפחית את הדלקות, להעלים זיהומים ובנוסף, לגרום לתהליך הריפוי להתקדם בצורה טובה יותר. ישנם טיפולים מקומיים נוספים, שכוללים קלציפוטריול או טזארוטן. טיפולים אלו יהיו יעילים בצורה מסוימת גם עבור טיפול באוניכוליזיס שקשור לפסוריאזיס. בניגוד לתרופות קשות יותר, התרופות המקומיות בדרך כלל יותר קלות ללקיחה, ולרוב אין להן תופעות לוואי משמעותיות כמו שיש לתרופות סיסטמיות.

תרופות סיסטמיות

כמו שכבר פירטנו הרחבנו לעיל, לפטרת ציפורניים יכולות להוביל מחלות סיסטמיות מרכזיות כמו הפרעות בבלוטת התריס או מחלות אוטואימוניות. במקרים מסוג זה, יהיה לרוב צורך בתרופות מתאימות, דהיינו תרופות סיסטמיות,  בכדי להוביל תהליך ריפוי, שבסופו של דבר יגרום גם לציפורניים להיות בריאות יותר ויעלים את. תירוקסין, הוא דוגמה טובה לכך. הוא יירשם בדרך כלל כטיפול תרופתי סיסטמי בפעילות לקויה של בלוטת התריס. תרופות אחרות, הן תרופות לדיכוי המערכת החיסונית, והמרכזיות שבהן הן מתוטרקסט או ציקלוספורין. תרופות אלו, ישמשו לטיפול במצבים של מחלות אוטואימוניות. לתרופות סיסטמיות יש תופעות לוואי קשות יחסית, אותן יש לקחת בחשבון בעת נטילתן. תופעות הלוואי יכולות להיות לדוגמה סיכון מוגבר לזיהומים ונזק לאיברים שונים בגוף.

תוספי ויטמינים ומינרלים

הסברנו לעיל שחוסר בחומרים תזונתיים, יכול בתורו לגרום לאוניכוליזיס. לכן, טיפול אפשרי, יהיה כמובן תוספת ויטמינים ומינרלים לאורחות ולתזונה היום יומית שלנו. כך, נשפר  את בריאות הגוף שלנו, ובין היתר נוכל גם לשפר את בריאות הציפורניים ולהפחית את הסיכון לאוניכוליזיס. בשביל להגיע לתזונה נכונה יותר, אפשר לבקש מרשם לתוספי תזונה כגון תוספי ברזל לטיפול באנמיה. בנוסף, בקשו תוספי ביוטין, שיכולים להיות יעילים בשיפור החוזק והעובי של הציפורניים שלכם. ניתן גם לרכוש תוספי מזון מסוגים שנים, כמו תוספי ויטמין C ואבץ, שכמובן גם הם יכולים להועיל בשמירה על ציפורניים בריאות ומטופחות.

מוצרים נוספים לחיזוקן של ציפורניים

לא רק תרופות יכולות לשמור על הציפורניים שלכם. כיום, ישנם מוצרים מגוונים לחיזוק ציפורניים, בהם ניתן להשתמש למניעה או לטיפול עדין בפטרת ציפורניים. בין המוצרים הללו, קיימים בין היתר מקשי ציפורניים, ששומרים על הציפורניים שלכם קשות ובריאות, או לקים וקרמי ציפורניים, שהם גם תכשירים שמשמרים את הבריאות של הציפורניים שלכם. התכשירם מונעים מהציפורניים להפוך לשבירות או לחלשות ושומרים על סביבת ציפורן בריאה והיגיינית. מוצרים אחרים, נועדו לשמור על סביבה אנטי פטרייתיית ואנטיבקטריאלית, בשביל לשמור על הציפורן שלכם מזיהומים. זכרו, כי במקביל ליתרונות הגדולים של אותם תכשירים, הם גם יכולים להכיל חומרים שונים שישפיעו על הציפורניים שלכם בצורה פחות טובה, ולהוביל לגירוי או לחלופים לתופעות לוואי מסוגים שונים.

התערבויות כירורגיות

קיימים מקרים מסוימים, בהם המצב ש הציפורן חמור מאוד. במקרים אלו, לא יהיה מנוס מהתערבות כירורגית, כדי למנוע ממצב הציפורן להתדרדר יותר. ההתערבות הכירורגית, היא לרוב הסרה של חלק מהציפורן הבעייתית או במקרים הגרועים ביותר, הסרה של כל הציפורן. בסופו של התהליך, תצמח ציפורן חדשה שתהיה בריאה ולא כזו הלוקה באוניכוליזיס. הניתוח, כמובן יתבצע רק במקרים בהם האוניכוליזיס הוא במצב מורכב וקשה או אם הרופא שם לב כי עלולים להיווצר זיהומים קשים או מצבים רפואיים מורכבים כתוצאה מהשארה של הציפורן הפגועה. יש לזכור כי על אף שההתערבות הכירורגית יכולה להיות טובה ופתרון מובן, היא גורמת כמעט תמיד לכאב רב, לדימומים אפשריים ולסיבוכים שכמעט תמיד אנחנו חשופים אליהם כאשר אנחנו עוברים תהליך כירורגי כזה או אחר. 

טיפולים משולבים

במקרים אחרים, ייתכן כי מספר תרופות וטיפולים שינתנו במקביל, יהיה הטיפול היעיל ביותר שיהיה אפשר לתת על מנת להילחם באוניכוליזיס. ניתן דוגמה לסיטואציה כזו. ייתכן, כי חולה עם פטרת ציפורניים יזדקק גם לתרופות אנטי-פטרייתיות בשביל למנוע התפתחות של פטרת ואוניכוליזיס, אך הרפוא ימליץ לו גם לבצע טיפולים מקומיים, במטרה לחסל סופית את הזיהום ולמנוע כל אפשרות שהאוניכוליזיס יחזור. כמובן ששילובים מסוגים כאלו לא יכולים להתבצע ללא הכוונה מסודרת ומפורטת מרופא שבקיא בתחום. לכן, בכל מצב בו אתם סבורים כי ניתן לבצע טיפול משולב, אל תעשו זאת על דעת עצמכם.

סדים לציפורניים

כאשר האוניכוליזיס, מתרחש כתוצאה מטראומות מסוגים שונים ופציעות שאנו חווים באוםן חוזר בציפורן, הרופא ימליץ לנו ניתן להשתמש בסד לציפורן על מנת לשמור על הציפורן בצורה טובה יותר ולקדם את ריפוי הציפורן והצמיחה שלה מחדש בצורה מהירה ויעילה. הסד, הוא מעין מכשיר קטן שהרופא ישים על הציפורן הפגועה, והוא מספק תמיכה לציפורן, על ידי שמירה וקיבוע שלהם במקום, תוך תהליך הגדילה שעוברת הציפורן לאחר הפציעה שלה. סד ציפורניים, נחשבב כפתרון יעיל ובטיחותי, אך כמו כל פתרון מסוג כזה, הוא לא יתאים בהכרח לכל מצב רפואי ולכל חולה שיהיה מעוניין להשתמש בו. לכן, גם כאן מומלץ מאוד לא להתקין לעצמכם סד כזה, אלא להתייעץ בצורה מפורטת עם הרופא שלכם לפני כל החלטה שתעשו בכיוון הזה. 

תרופות בייתיות לאונוכליזיס

אומנם קיימות שיטות טיפול קלאסיות לפטרת ציפורניים, עליהן ימליץ לנו רופא המשפחה, ובמקרים רבים אותן שיטות יהיו תרופות והתערבויות כירורגיות. אך, ישנן כמובן גם מספר תרופות ביתיות שניתן להשיג ולהשתמש בהן בצורה פשוטה יחסית, והן מקלות על הכאב בצורה משמעותית, יחד עם פוטנציאל ריפוי משמעותי שתרופות אלו יכולות לקדם.  

שמירה על האזור הפגוע

אחת מהתרופות ה"ביתיות", כלומר הליך רפואי אותו ניתן לבצע בקלות יחסית באמצעים ביתיים למניעה וטיפול באוניכוליזיס, היא פשוט שמירה על האזור הפגוע שיהיה נקי ויבש. עצם השמירה, מסייעת על פי מומחים רפואיים במניעה של  צמיחת חיידקים ופטריות, שהם בעצמם גורמים שמחמירים את מצבה של הציפורן הפגועה באוניכוליזיס. על מנת לשמור על האזור נקי, חשוב שתשטפו את האזור הפגוע באוניכוליזיס במים חמים יחד עם סבון עדין. בשלב הבא, קחו מגבת נקייה, וייבשו את האזור הפגוע על ידי ניגוב עדין מאוד של האזור הפגוע עם המגבת. בנוסף, חשוב כי תימנעו משימוש בחומרים עם כימיקלים, או שתבצעו פעולות שכרוכות בשפשופים ובחיכוכים שיכולים להיגרם לציפרוניים שלכם ולעור עליו הן צומחות, כי הם ישחקו את האזור הפגוע. מה שיכול לגרות עוד יותר את העור והציפורניים, להחמיר את המצב של האוניכוליזיס ולהאט את הריפוי.

מריחת שמנים אתריים

תרופה ביתית נוספת שיעילה בטיפול באוניכוליזיס, היא מריחה של שמנים אתריים על האוזר הפגוע. לשמן של עץ התה ידועות תכונות אנטי-פטרייתיות ואנטי-בקטריאליות, תכונות שכמו שכבר הובהר לעיל, יכולות לעזור למנוע או גם לחסל זיהום פטרייתי או בקטריאלי, שהם הזיהומים שבדרך כלל מובילים לאוניכוליזיס. על מנת לעשות שימוש בתרופה ביתית יעילה זו, עליכם למרוח כמות קטנה יחסית של שמן עץ התה ישירות על האזור הפגוע. עשו זאת באמצעות מקלון של צמר גפן אותו ניתן להשיג בכל קופת חולים או חנות, ולאחר מכן תאפשר לו להיספג סביב העור והציפורניים הפגועות. ישנם שמנים אתריים נוספים שידועים כמועילים לאוניכוליזיס. שמנים כאלו הם שמן לבנדר, שמן אקליפטוס ואף שמן נענע.

חומץ תפוחים

בנוסף לשמנים האתריים שידועים כמקדמים ריפוי על בסיס אנטי בקטריאלי, ישנו מספר מסוים של תרופות טבעיות אחרות, בהן ניתן להשתמש לטיפול בפטרת ציפורניים, ואף הן פועלות על בסיס אנטי-בקטריאלי. חומץ תפוחים לדוגמה, הוא סוג של תרופה כזו. חוצץ התפוחים הוכח כבעל תכונות אנטי-פטרייתיות ואנטי-בקטריאליות על ידי חוקרים במספר מחקרים עדכניים. בשביל להשתמש בחומץ התפוחים כתרופה, כל שעליכם לעשות הוא לערבב חלקים שווים של חומץ תפוחים עם מים, ולאחר מכן אז להשרות את הציפורן הפגועה שלכם בתמיסה אותה רחקתם למשך בין חמש עשרה לעשרים דקות ביום. טיפול מסוג כזה, הוכח כיעיל והוא יכול בסופו של דבר לעזור להפחית תופעות של דלקת ולקדם את הריפוי של ציפורן הלוקה באוניכוליזיס.

שימוש באלוורה

תרופה טבעית נוספת שידועה ככזו שיכולה להועיל כנגד אוניכוליזיס, היא אלוורה. לאלוורה, כמו לכלל התרופות שפורטו לעיל, ישנן תכונות אנטי דלקתיות ואנטי פטרייתיות, ובנוסף היא טובה כנגד גירויים מסוגים שונים שיכולים להיווצר בציפורניים ובעור שמסביבן. על מנת להשתמש באלוורה כתרופה, רכשו ג'ל אלוורה בבית המרחקת הקרוב לביתכם, ולאחר מכן דאגו למרוח כמות קטנה של אותו ג'ל אלוורה על האזור הפגוע באוניכוליזיס, ודאגו לאפשר לו להיספג בעור ובציפורניים בצורה אופטימלית. על מנת להגיע לתוצאה מיטבית, חזרו על תהליך הזה כמה פעמים כל יום במשך כמה ימים עד שתרגישו הקלה משמעותית בתסמיני האוניכוליזיס.

אבל, אם התרופות הביתיות או התרופות ללא מרשם שניסיתם על הציפורן שלכם כבר אינן יעילות בטיפול באוניכוליזיס, סביר להניח כי הרופא שלכם ימליץ על שיטות טיפול אגרסיביות ומורכבות יותר. השיטות אותן הוא יציע, יהיו התרופות שפורטו כבר בפרק הקודם של המאמר, שהן כמובן תרופות מרשם או התערבות כירורגית על סוגיה השונים.

טיפולים בלייזר

אחד החידושים, המובילים כיום בשוק הטיפולים באוניכוליזיס, הוא טיפול ממוקד על ידי לייזר. טיפול זה, מתבצע על ידי שימוש בקרני אור ממוקדות, שחוזרות את הציפורן והרקמות הפגועות שמסביב לציפורן. החום שנוצר כתוצאה ממיקוד קרני הלייזר, ייספג בתאים הפטרייתיים, או שישרוף את החיידקים שהצטברו בקרמה המודלקת, ושמהווים את הסיבה להתפתחות של אוניכוליזיס, כך, הציפורן תשוקם ותנוקה מכלל הגורמים לאוניכוליזיס, ובצורה כזו שתלווה במינימום תפועות לוואי ואחוזי הצלחה גבוהים. אומנם, נכון שמדובר בשיטת טיפול חדשנית יחסית, בעלת חוסר במקרים וסטטיסטיקות שמהווים את המדדים המרכזיים ליעילות ובטיחות בעולם הרפואה, אך למרות זאת, כבר כיום קיימים מחקרים שמראים כי ניתן להשתמש בה בשילוב עם טיפולים אחרים, על מנת לשפר את תוצאות הטיפול באוניכוליזיס, יחד עם הפחתת הסיכויים להישנות של מחלה זו.

לסיכום

אוניכוליזיס, הוא מצב של הפרדת הציפורן ממיטת הציפורן, והוא יכול להיגרם ממספר גורמים הכוללים בין היתר טראומות, זיהומים ומצבים רפואיים שונים. אפשרויות הטיפול באוניכוליזיס משתנות בהתאם לחומרת המצב ויכללו אמצעים שמרניים יותר, כגון היגיינת ציפורניים והגנה מתאימה, ובנוסף טיפולים אגרסיביים כמו תרופות וניתוחים.