כל המדע מאחורי אוניכוליזיס

אוניכוליזיס, או בשפה היום-יומית פטרת ציפורניים, הוא מצב בו החלק העליון של הציפורן, משתחרר מחלקה התחתון, בסיס הציפורן. הסיטואציה הזו קורית בתדירות גבוהה יחסית, והיא מופיעה בדרך כלל בקרב אוכלוסייה מבוגרת יותר מאשר צעירה, מסיבות שאותן אנחנו פורסים במאמר זה. הסיבות לפטרת הציפורניים הן מגוונות, והן נובעות לרוב ממצבים של טראומות על צורותיהן השונות, סוגים מסוימים של זיהומים פטרייתיים באזור הציפורן והרקמות הסמוכות אליה, מחלת הפסוריאזיס וכתופעת לוואי של תרופות מסוימות.

מבוא: הגורמים להיווצרות אונכוליזיס

הגורם המרכזי להיווצרות של אוניכוליזיס, הוא אירוע טראומתי שאירע לציפורניים. הטראומה עצמה, נוצרת כתוצר של פעילות חוזרת של שימוש באצבעות, כמו פעילות ממושכת של הקלדה, או כתוצר של נגינה ממושכת ושימוש ממושך באצבעות הידיים על מיתרי גיטרה או מקלות תופים. בנוסף, האוניכוליזיס, נוצר לעיתים גם כתוצאה מטראומה חד פעמית כמו טריקת דלת על האצבעות. בנוסף, ישנם מקרים של זיהום פטרייתי, שמובלים בצורה ישירה לאוניכוליזיס. אותם זיהומים, במקרים מורכבים, יכולים להיות קשים מאוד לטיפול ומובילים לסיבוכים רפואיים נוספים.

עוד גורם שכיח, היא מחלת הפסוריאזיס שמביא להיווצרות של אוניכוליזיס. הפסוריאיזס, היא מחלת עור כרונית, שמשפיעה על הציפורן וכן על העור שמסביב לציפורן. היא גורמת לעיתים לאותו עור להיות עבה יותר, עם צבע שונה מהרגיל, ובסופו של דבר מפרידה את הציפורן. בנוסף, קיימות תרופות מסוימות, כמו תרופות שלוקחים כחלק מטיפולים כימותרפיים, הגורמות בתורן גם הן לאוניכוליזיס.

הבנת האנטומיה של הציפורן כחלק מניתוח הגורמים לאוניכוליזיס

על מנת שנוכל להבין מהי אוניכוליזיס וכיצד לטפל בה, ננסה לפרט לכם כהקדמה את האנטומיה של הציפורן. ראשית, הציפורן עצמה, נוצרת מכמה חלקים. אלו, כוללים את הלוחית של הציפורן, כלומר החלק של הציפורן הניכר לעיניים שלנו במבט ראשוני. את מצע הציפורן, שהוא בעצם מטריצת הציפורן, החלק עליו מונחת לוחית הציפורן, ובנוסף ישנם קפלי הציפורן, שהם חתיכות העור הקטנות שמקיפות את הציפורן, ולעיתים מעט מקולפות או מעט מקופלות. קפלי הציפורן מקיפים את בסיס הציפורן משלושה צדדים. בכל אחד מהחלקים הללו, נוצרים לעיתים סיבוכים רפואיים מסויימים, שבסופו של דבר יובילו לאוניכוליזיס ציפורניים.

כעת, נבין טוב יותר את התהליך שבו פטרת הציפורניים נוצרת. פטרת ציפורניים נוצרת בדרך כלל, כשהלוחית של הציפורן שלנו, עוברת הפרדה מאותו בסיס עליו היא יושבת, מיטת הציפורן. היפרדות זו, היא היא התהליך שמתרחש בכל אחד מהגורמים עליהם פירטנו בפסקה הקודמת ושאודותיהם נרחיב גם בהמשך המאמר. נזכיר אותם בקצרה, היווצרות של טראומה בציפורן, כמו פגיעות חד פעמיות וחוזרות, זיהום פטרייתי בכל אחד מחלקי הציפורן השונים, תרופות ותופעות הלוואי שלהן ועוד מצבים רפואיים שונים. 

נבצע כעת את החיבור, בין ההבנה האנטומית לפגם בתפקוד של הציפורן ולהיווצרות של האוניכוליזיס. הטראומה שמתרחשת בציפורן, גורמת לעיתים רבות לפגיעה בבסיס הציפורן- שקראנו לו לעיל מטריצת הציפורן ולהוביל להיפרדות מלאה או חלקית של לוחית הציפורן, החלק החיצוני והגדול של הציפורן, מהבסיס עליו הוא מונח. 

באופן דומה, הזיהום הפטרייתי, מערער את מבנה מיטת הציפורן, ולגרום להיחלשותו. מה שבסופו של דבר יוביל להינתקות או תלישה של חלקים מהציפורן, ולהיווצרות של אוניכוליזיס. על בסיס אותו מנגנון, נוכל להסביר גם את השפעת התרופות על אוניכוליזיס. תופעות לוואי של תרופות מסוימות, פוגעות במגוון רקמות בגוף, וביניהן בסיס הציפורן או לוחית הציפורן. אותה פגיעה תוביל לאותה היפרדות ותלישה של לוחית הציפורן ממטריצת הציפורן, וגם פה, תוביל לבעיה הרפואית השכיחה, אוניכוליזיס.

פירוט אודות הגורמים לפטרת הציפורניים

כעת, לאחר שהסברנו על המבנה של הציפורן, הגדרנו באופן כללי מה הם הגורמים שיוצרים אוניכוליזיס, והסברנו בצורה מתומצתת על הקשר בין האנטומיה של הציפורן על היווצרות אוניכוליזיס כתוצאה מפגיעות שונות, נרד לעומקם של כל אחת מהגורמים הנ"ל. 

טראומה לציפורן

היווצרות של טראומה באזור הציפורן, היא על פי הספרות הרפואית גורם שכיח ביותר להיווצרות אוניכוליזיס. לרוב, הטראומה מתרחשת בשלבים, כתוצאה מהעמסת יתר על הציפורן, דוגמת עבודה ניכרת שביצעתם איתה כגון הקלדה, נגינה, עבודה בגינה או תיקונים שביצעתם בבית. לאחר פגיעה אחת או שתיים באזור הציפורן, היא תהיה מועדת יותר לפגיעות נוספות, והיציבות של לוחית הציפורן לרוב תתערער בצורה כזו או אחרת. כך, לאורך תקופה מטריצת הציפורן שהיא האזור בו נוצרים תאי ציפורן חדשים, תיפרד לאט לאט מהלוחית של הציפורן, וזהו בדיוק המצב בו מבשיל אוניכוליזיס בציפורן.

זיהום פטרייתיי

הספרות הרפואית, מצביעה על כמה סוגים של זיהומים פטרייתיים, שבדרך כלל גם מובילים להיווצרות אוניכוליזיס. אותם זיהומים, מערערים את מבנה הציפורן בצורות שונות, פוגעים ומזיקים למיטת הציפורן, ומחלישים את הקשר בינה לבין לוחית הציפורן. גם כאן, אותה היחלשות ופגיעה מובילה לתלישה וניתוק של חלקים מלוחית הציפורן, מה שבתורו מוביל לאוניכוליזיס. חשוב לציין כי מלבד מהאוניכוליזיס, אליו מובילים זיהומים פטרייתיים, הם גם מובילים לסיבוכים נוספים שאם לא מטפלים בהם כראוי, וגם באוניכוליזיס הם מסבכים ומעמיקים, עד למצב בו יהיה צורך בטיפול רפואי מקיף יותר.

מחלת הפסוריאזיס

מחלת העור פסוריאזיס, היא בעצם סוג של מצב עור כרוני, שבתורו גם הוא מוביל לעיתים רבות להיווצרות של אוניכוליזיס. היא גורמת לרוב לשינוי מראה וצבע של העור, לגידול יתר של שכבות האפידרמיס של העור ולמראה לא טיפוסי של עור. לא נפרט אודות גורמי המחלה וצורת היווצרותה, אך נדגיש כי מובן מאליו שעור עבה, לא בריא, שאינו צומח בצורה טובה באזור הציפורן, יגרום להיפרדות של לוחית הציפורן מבסיס הציפורן, ויובל בסופו של דבר בסבירות גבוהה להיווצרות אוניכוליזיס. לכן, על הסובלים מפסוריאזיס, לשמור על עור הציפורניים שלהם הגייני בצורה קפדנית ביותר, ולעקוב באופן ממושך באמצעות רופא עור ומומחה ציפורניים על מצבן הבריאותי של הציפורניים, במטרה שתמנע היווצרות של אוניכוליזיס, מוקדם ככל אפשר.

הקשר המשמעותי בין גנטיקה לאוניכוליזיס

בעולם הרפואה המודרני, ידוע כי קיים קשר חזק בין גורמים גנטיים תורשתיים להיווצרות מצבים רפואיים, וכמובן שהיווצרות אוניכוליזיס לא יוצאת מהכלל. כיום, ידוע כי ישנו מספר של מצבים תורשתיים וגנטיים שבסופו של דבר עלולים להוביל לאוניכוליזיס. ניתן כמה דוגמאות לצורך פישוט העניין. הדוגמה הראשונה היא אפידרמוליזיס בולוזה, שהיא הפרעה גנטית נדירה יחסית, שגורמת לעור ולציפורניים להיות שבריריים, נוטים ליבלות ושלפוחיות, מוגלתיים, מלאי קרעים וסדקים, ובאופן כללי אותה מחלה גורמת לעור להיות לא בריא ולא שלם. מצבים אלו, הם קרקע פורייה להתפחות של אוניכוליזיס. עוד דוגמה הא מחלת דרייר. מחלה זו, היא סוג של הפרעה גנטית, שפוגעת במינון הקרטין התקין בעור. בעור רגיל, בשכבות האפידרמיס, ישנה כמות מסויימת וקבועה של קרטין. במחלה נדירה זו, מתרחשת הצטברות משמעותית של קרטין באזור הציפורניים ובעור. הצטברות זו, גורמת לעיבוי של עור הציפורניים, שמוביל בתורו לפגיעה במבנה הציפורניים ובקשר בין לוחית הציפורן למטריצת הציפורן, ובסופו של דבר מוביל ליצירת אוניכוליזיס. 

השפעות גנטיות נוספות

נוסף על ההפרעות הנגניות אותן פירטנו לעיל, ישנן כל מיני ווריאציות גנטיות שבתורן משפיעות על הבריאות של הציפורניים והעור שסביבן, וכמובן שבעקבות סיבוכים אותם הן יגרמו, ייווצר לרוב אוניכוליזיס. דוגמה אחת היא, שלחלק מהאנשים כיום, יש לעיתים נטייה לציפורניים יבשות יחסית, כלומר שהבלוטות באותו אזור של הציפורניים והעור שסביבן, לא מפרישות את הכמות הנורמאלית של שמני ציפורניים אותן מפרישות ציפורניים בריאות. אותו יובש, מוביל בסופו של דבר לציפורניים שבירות וסדוקות, מה שבסופו של דבר מוביל לעיתים קרובות לאוניכוליזיס. עוד דוגמה, היא שלעיתים ישנם אנשים להם יש נטיות גנטיות שונות למגוון זיהומי ציפורניים, ואותם זיהומים, כמו שכבר פירטנו, הם השלב הראשוני להיווצרות אוניכוליזיס. 

כעת, קל מאוד להבין כי לגנטיקה, תפקיד משמעותי ביותר בהתפתחות אוניכוליזיס. לכן, הבנת ההקשר הגנטי להתפתחות אוניכוליזיס, תוכל לעזור לנו למנוע ולטפל בהקשרים הגנטיים הללו בצורה טובה יותר. נוסף על כך, ברור כי לכל מי שיודע שיש לו או במשפחה שלו נטייה גנטית לאוניכוליזיס, מומלץ מאוד להקפיד הרבה יותר על שמירת היגיינת ובריאות הציפורניים שלו, יחד עם מעקב רפואי רציף.

טיפול באוניכוליזיס בהקשר גנטי

עבור אנשים כאלו, להם  קיימת הפרעה גנטית כלשהי, שיכולה להוביל לאוניכוליזיס, טיפול לרב יתבצע על ידי שילוב בין שינוי משמעותי באורחות החיים של המטופל יחד עם טיפול תרופתי שיינתן בהקשר של המחלה. ניקח כדוגמה את אותם אנשים עם אפידרמוליזה בולוזה, ההפרעה הגנטית שגורמת לעיתים רבות לפטרת הציפורניים. אותם אנשים, יומלצו על ידי הרופא המטפל שלהם  שלא לבצע פעילויות שסביר להניח שיובילו לטראומות לציפורניים שלהם ולעור שמסביב לציפורניים. בנוסף, הם יקבלו את הטיפול המיוחד לסובלים ממחלה גנטית זו, על מנת למנוע היווצרות של פצעים, זיהומים ונזקים לעור, שנגרמים באופן ישיר מהמחלה ומובילים לרוב להיווצרות של אוניכוליזיס. 

בדיקות גנטיות כמניעת היווצרות אוניכוליזיס

על מנת להימנע מאוניכוליזיס, בהקשרים הגנטיים שלו, ניתן כיום לבצע בדיקות גנטיות, על מנת לבדוק אם קיים חשש לנטייה לאוניכוליזיס בפן הגנטי. אנשים להם מומלץ לבצע בדיקות מהסוג הזה, הם אנשים להם היסטוריה משפחתית של פטרת ציפורניים, או כל הפרעה ובעיה רפואית אחרת, שיכולה להוביל להיווצרות אוניכוליזיס, ושיש לה מקור תורשתי או גנטי. במידה ואכן קיימת קורלציה מסוימת בהקשר הגנטי, ניתן יהיה באמצעות הרופא האישי, לנקוט באסטרטגיות מניעה, שיקטינו בצורה משמעותית את ההסתברות שלכם לסבול מאוניכוליזיס על אף הזיקה הגנטית בינכם לבין המחלה.

תפיסות שגויות נפוצות לגבי פטרת ציפורניים

ישנן כמה קונספציות שגויות לגבי אוניכוליזיס, שלעיתם קרובות יוצרות בלבול וחרדה רבים בקרב אנשים שחווים את התסמינים הנפוצים של אוניכוליזיס, שהם כמובן הפרדת ציפורניים. נמנה כעת כמה מהתפיסות השגויות הללו, ונפריך אותן על מנת ליצור אצל הסובלים מהתסמינים סדר לגבי המחלה, ולהוריד את רמות הבלבול והחרדה שבדרך כלל נוצרות אצל אנשים אלו.

פטרת ציפורניים נוצרת תמיד על ידי זיהומים פטרייתיים

אומנם, נכון שזיהומים פטרייתיים הם בין הגורמים היותר משמעותיים להיווצרות אוניכוליזיס, אך חשוב לזכור כי הם לא הגורם הבלעדי. כמו שכבר פורט בתחילת המאמר, ישנם גורמים רבים אחרים, כמו טראומות מסוגים שונים לציפורן, חשיפה של הציפורניים והעור שסביב הציפורן לסוגים שונים של כימיקלים קשים. כל הגורמים הללו, יכולים גם כן לגרום להפרדה או ניתוק של הציפורניים מבסיס הציפורן ולהוביל במהירות לאוניכוליזיס. לכן, גם אם אתם בטוחים שאתם יודעים בוודאות מהי הסיבה בגינה התפתח אצלכם אוניכוליזיס, חשוב בכל זאת לפנות לטיפול רפואי, על מנת לאבחן במדויק את הסיבה הספציפית בגינה התחילו הציפורניים שלכם להיפרד ממיטת הציפורן. 

פטרת ציפורניים היא סימן להיגיינה לקויה

בניגוד לתפיסה רווחת בקרב אנשים רבים, הופעה של אוניכוליזיס על הציפורניים, לא בהכרח מגיעה לאחר אי שמירה על היגיינה . כמו שכבר פירטנו למכביר לאורך המאמר, היא יכולה להתרחש גם אצל אנשים שמטפלים היטב בהיגיינת הציפורניים שלהם ושומרים על הרגלים בריאים וטובים. האוניכוליזיס מופיע לעיתים רבות בהקשרים אחרים, כגון גורמים גנטיים וגורמים סביבתיים אחרים שלא קשורים בכלל ליכולת שלכם למנוע אותם מראש. למרות כל זאת, חשוב לציין כי שמירה על ציפורניים יבשות ומטופחות, היא אסטרטגיית מניעה טובה ביותר, לא משנה מה תהיה הסיבה הספציפית שאצלכם יכולה להוביל לאוניכוליזיס. 

פטרת ציפורניים גורמת תמיד לנזק קבוע ולא ניתן לתיקון לציפורניים

נכון שלעיתים רבות, חלק מההשפעות של האוניכוליזיס על הציפורניים שלנו, יהיו בעיות קוסמטיות כמו שינויים בצבע של הציפורן, עיוותים של מבנה הציפורן ועוד מגוון השפעות, אך זו תהיה קביעה רחוקה מהמציאות להגיד כי אותם שינויים ועיוותים שייגרמו לציפורן, הם שינויים לכל החיים. האוניכוליזיס, גם במצבים הקשים ביותר שלו, לא גורם לנזקים קבועים ובלתי הפיכים. כך, שטיפול נכון ושימור של הטיפול על ידי תרופות ואמצעים אותם ייתן לכם הרופא שלכם, יחזירו ברוב המוחלט של הפעמים את הציפורן שלכם למצבה הבריא, היפה והתקין. 

פטרת ציפורניים היא תמיד כואבת

בנוגע לפטרת ציפורניים, על אף שאם תשאלו אנשים רבים, תקבלו את הרושם שמדובר תמיד בחוויה כואבת ומייסרת מאוד, זה לא כל כך נכון. אוניכוליזיס, לא תמיד גורם לכאב. האמת היא, שסובלים רבים משלבים ראשונים ואפילו מתקדמים יחסית של אוניכוליזיס, לא יבינו כי הציפורן שלהם בתהליך של היפרדות ממיטת הציפורן, ולא יחוו כלל כאב או הרגשה טורדנית כל כך. אנו לא שוללים את העובדה כי קיימים מקרים רבים אחרים של אוניכוליזיס המלווה בכאב רב, או נפיחויות ואדמומיות קשה, וכמובן שבמקרים כאלו, חשוב לפנות לרופא בהקדם האפשרי, לו תתארו בצורה המפורטת ביותר את ההיסטוריה הרפואית שלכם, והשלבים שהובילו אתכם למצב כואב כזה של אוניכוליזיס.

הופעת פטרת ציפורניים בקרב ילדים

פטרת ציפורניים שמופיעה בקרב ילדים, תתרחש בעקבות מספר רב של גורמים ייחודיים לשכבת גיל צעירה זו. אוניכוליזיס אצל ילדים יכול להופיע, בעקבות טראומה קשה לציפורן, זיהומים פטרייתיים שמאפיינים גם מבוגרים, ומחלות עוריות שמשפיעות גם על מבוגרים כמו אקזמה או פסוריאזיס. אצל ילדים, שהמערכת החיסונית שלהם לא מפותחת לחלוטין כמו מבוגרים, לעיתים רבות גם לא תהיה ברורה עד הסוף הסיבה להיווצרותו של אוניכוליזיס.

אצל ילדים במיוחד, חשוב לשים לב להיווצרות אוניכוליזיס, מכיוון שאצלם קיימים מקרים רבים של התנהלות לא נכונה ביחס להגיינית הציפורניים, או התנהלות לא נכונה באספקט של תזונה ושינה.  לכן, אותה הופעה של אוניכוליזיס, צריכה להפעיל אצל אותם האחראים עליהם סוג של תמרור אדום, לבדיקה ובירור אם אכן הם מתנהלים בצורה נכונה בריאותית עם הילד, ועם הם באמת שומרים את ציפורניו של ילדם הרחק מפטריות, זיהומים ולכלוך. מיותר לציין כי הילד יחווה את הכאב המלווה פעמים רבות אוניכוליזיס בצורה משמעותית יותר, והוא קרוב לוודאי יבכה ויפגין חוסר נוחות רבה יותר מאנשים מבוגרים שסובלים מבעיה דומה.

טיפול בילדים עם אוניכוליזיס

טיפול בילדים הסובלים מאוניכוליזיס, יהיה כמובן מותנה בסיבה בגינה הילד הגיע למצב הנ"ל. אצל ילדים רבים, ייתן הרופא לילד מעין סד, בו הוא ישמור את הציפורן שלו כאשר הוא יוצא לשחק עם חבריו או שכניו, ועיקר הטיפול יהיה רק לאפשר לציפורן לחזור ולצמוח מעצמה, שכן אצל ילדים, יכולת ההתחדשות של הציפורן ללא התערבות בצורה מלאה וטובה, גבוהה ביותר. לעיתים אחרות, יהיה צורך בטיפול תרופתי מסוים, בדיוק כמו סוג הטיפולים שהזכרנו קודם לכן. כמובן שהטיפול התרופתי, המינונים והמשחות, צריכים להיות מותאמים לילדים. 

פטרת ציפורניים אצל קשישים

אצל אנשים מבוגרים יחסית, זרימת הדם לכל הפריפריה בגוף יורדת, ולעיתים רבות היא משפיעה על בריאות ויציבות הרקמות והאיברים השונים בגוף וביניהם הציפורניים. כאשר אין הזנה דמית טובה לאזור של הציפורניים, לאט לאט הן עוברות תהליך של התנוונות והופכות לדקות ושבירות יותר. כמובן שגם כאן, המבנה השביר של הציפורן, הוא הוא הבסיס להתפתחות של אוניכוליזיס. בנוסף, יחד עם הגיל המבוגר, לרוב השמנים המזינים את הציפורן נוצרים באופן מופחת יותר, מה שיוביל לציפורניים יבשות הרבה יותר. ציפורניים יבשות מאוד, כמו שכבר הסברנו, זוהי קרקע פורייה להתפתחות דלקות, זיהומים ופטריות. לכן, אין פלא כי אחת המחלות והתופעות שמלוות גיל מבוגר, היא אוניכוליזיס.

גורמים נוספים להתפתחות אוניכוליזיס אצל אנשים זקנים

יחד עם השינויים הפיזיולוגיים והאנטומיים הקשורים בקשר הדוק לגיל המבוגר, אנשים קשישים ומבוגרים, רגישים מעט יותר למצבים רפואיים כמו לחץ דם גבוה, סוכרת, ואף נוטלים תרופות מסוגים שונים שמביאות איתן תופעות לוואי כמו אוניכוליזיס. אפשר לקחת כדוגמה את הסוכרת, שמתפתחת בגילאים מבוגרים בצורה רחבה יחסית (סוג 2), ומביאה להיצרות של הוורידים בטווח הארוך של המחלה. אותה היצרות, מביאה לשינויים משמעותיים באספקת הדם לציפורניים, ומובילה אותן למצבים של שברים וסדקים. מצבים אלו, כמו שכבר הדגשנו פעמים רבות לאורך המאמר, הם המצבים שמהווים נתוני פתיחה כמעט בטוחים לאוניכוליזיס.

טיפול באוניכוליזיס אצל מבוגרים

אצל קשישים, הטיפול יהיה כמובן תלוי בגורם הספציפי שהוביל להיווצרות הפטרת. אצל קשישים, בניגוד לילדים צעירים, מדובר לרוב במקרים מורכבים יותר, וברב הפעמים צריך התערבות משמעותית יותר מאשר לתת לציפורן לצמוח חזרה. במקרים מורכבים באמת, הרופא נאלץ לבצע הליך כירורגי ולהסיר חלק או אפילו את כל הציפורן הפגועה. בכל מקרה אחר, יהיה צורך במתן תרופה שהמינון שלה מתאים לאנשים מבוגרים, ושלא תסתור תרופות אחרות אותן לוקחים החולים המבוגרים. בנוסף, חשוב בעת הטיפול לשים לב האם היווצרות הפטרת היא מעין סימפטום לבעיה בריאותית חמורה יותר, שמתפתחת ללא משים בגיל זה.

סוגי התרופות השונות הזמינות לטיפול באוניכולוזיס

קיימים כמה סוגים של תרופות לאוניכוליזיס, עליהם נפרט כעת בהרחבה.

תרופות אנטי פטרייתיות

תרופות אנטי פטרייתיות, הן תרופות אותם רושמים רופאים רבים לצורך טיפול באוניכוליזיס. כמובן שמדובר כאן רק במקרים בהם הרופא אבחן את האוניכוליזיס כתוצר של זיהום פטרייתי. התרופות האנטי פטריוטיות,  גורמות להרג והאטת צמיחת הפטרייה שגרמה לזיהום שהוביל לאוניכוליזיס. האחראית לזיהום. התרופות יינטלו כתרופות דרך הפה, שקרמים למריחה על הציפורן, או אפילו בצורה של לקים לציפורניים. 

תרופות קורטיקוסטרואידיות

בחלק מהמקרים, בעיקר בתצורות של אוניכוליזיס שנגרם על ידי פסוריאזיס או דלקות מסוגים דומים, הרופא ירשום לכם תרופות קורטיקוסטרואידיות. התרופות. פועלות על ידי האטת וריפוי האזור המודלק, מה שכמובן יגרום לקידום הריפוי של האוניכוליזיס. תרופות אלו מגיעות כמשחות, זריקות או כדורים לבליעה.

לסיכום

אוניכוליזיס הוא לרוב  מצב מטריד וכואב, שמשפיע על מראה הציפורן, בריאותה ובאופן כללי על ההתנהלות השגרתית והתקינה שלכם בחיי היום יום. האוניכוליזיס, יכול להיגרם על ידי מגוון של גורמים. חשוב מאוד ליזום פנייה לטיפול רפואי על מנת לקבוע מהי הסיבה הבסיסית לאוניכוליזיס ולאחר להתאים לסיפור הרפואי שלכם טיפול מתאים שיחזיר את הציפורן למצב תקין.